לעיתים קרובות אדם אחד צריך להופיע ככמה שולחים. בעל עסק קטן פונה ללקוחות פוטנציאליים כ-sales@, לספקים כ-accounts@ ולכל השאר בשמו. יועץ שעובד עם שלושה לקוחות כותב משלושה דומיינים שונים. האפשרות לשלוח מכמה כתובות מתוך תיבה אחת חוסכת את הצורך לבדוק שלוש תיבות.
בעמוד הזה נסביר כיצד זהויות שולח פועלות, מה ההבדל בין זהות שולח לכינוי דואר ואיזה פרט באימות קובע אם ההודעות יגיעו ליעדן.
זהויות שולח, כינויים ותיבות דואר
לפני ששולחים מכמה כתובות, חשוב להפריד בין שלושה מושגים קשורים שמתבלבלים ביניהם ללא הרף. ההבדל ביניהם קובע מה באמת דרוש לכם.
כינוי דואר הוא כתובת נוספת שמעבירה דואר נכנס לתיבה. תפקידו לטפל בקבלה.
זהות שולח היא כתובת From שמותר לכם לשלוח ממנה, יחד עם שם התצוגה והחתימה שלה. תפקידה לטפל בשליחה.
תיבת דואר היא חשבון בעל נפח אחסון ופרטי כניסה משלו.
כדי לשלוח מכמה כתובות דרושות זהויות שולח, ובדרך כלל מצרפים אליהן כינויים כדי שאותן כתובות גם יקבלו דואר. אין צורך בתיבות נפרדות, משום שהן מחזירות את הבעיה שניסיתם לפתור: הצורך לבדוק כמה מקומות.
כל מה שזהות שולח כוללת
זהות שולח היא יותר משורת From. הפרטים הנוספים הם שהופכים שליחה מכמה כתובות לאמינה בעיני הנמענים ולא לאלתור ברור.
לכל זהות יש שם תצוגה משלה, ולכן דואר מ-accounts@ יכול להופיע בשם מחלקת הכספים ולא בשמכם האישי. לכל זהות יכולה להיות גם חתימה משלה, וזה החלק שהנמענים באמת קוראים. יועץ שכותב לשלושה לקוחות רוצה שלוש קבוצות של פרטי קשר ולא גוש כללי אחד.
כדאי במיוחד להגדיר נכון את בחירת הזהות בתשובה. כשדואר מגיע לאחת הכתובות שלכם, התשובה צריכה לצאת מאותה כתובת ולא מברירת המחדל. אחרת הצד השני מקבל תשובה מכתובת שונה מזו שאליה כתב והרישומים שלו כבר אינם תואמים. בחירה אוטומטית של זהות השולח לפי הכתובת שאליה התקבלה ההודעה מטפלת בכך בלי שתצטרכו לחשוב על זה בכל פעם.
היבט האימות
זה המקום שבו ניסיונות לשלוח מכמה כתובות משתבשים, והכשל אינו בולט.
שליחה מכתובת בדומיין שמתארח כאן היא פשוטה. פרטי האימות כבר מיושרים עם הדומיין ואין צורך בצעד נוסף. שליחה מכתובת בדומיין שאינכם מארחים כאן היא עניין שונה לחלוטין.
אם מגדירים זהות שולח כ-you@someoneelsesdomain.com ושולחים דרכנו, השרת המקבל רואה הודעה שטוענת שהיא שייכת לאותו דומיין אך מגיעה משרת שהדומיין מעולם לא אישר. ההודעה נכשלת בבדיקת SPF, כנראה נכשלת גם בהתאמת DMARC, ומגיעה לדואר זבל או נדחית לחלוטין. מצד השולח נראה שהשליחה הצליחה בלי שום בעיה.
יש שתי דרכים נכונות לטפל בכך. אפשר לחבר את תיבת הדואר כחשבון חיצוני, ואז התשובות יוצאות דרך הספק המקורי ועם האימות שלו, כפי שמוסבר במדריך קריאת דואר שאינכם מארחים. לחלופין, אפשר להוסיף כאן את הדומיין כראוי ולאשר ב-DNS שלו את השליחה דרך השרתים שלנו. הקלדה בלבד של הכתובת בזהות שולח ותקווה לטוב לא יעבדו.
מתי כינוי עדיף על זהות שולח ולהפך
בדרך כלל מגדירים את שניהם יחד כאשר שולחים מכמה כתובות, אך החשיבות של כל אחד משתנה לפי המקרה.
אם אנשים כותבים לכתובת ואתם משיבים, דרושים שניהם: הכינוי לקבלת הדואר וזהות השולח לתשובה מאותה כתובת. זהו המקרה הנפוץ עם info@, support@ ו-bookings@.
אם אתם רק יוזמים הודעות, זהות שולח לבדה מספיקה. כתובת שמשמשת רק להודעות יוצאות אינה חייבת לקבל דואר, אך בדרך כלל כדאי לאפשר זאת בכל זאת, משום שתשובות מגיעות גם אם לא תכננתם אותן.
אם דואר מגיע ולעולם אינכם עונים, כינוי לבדו מספיק, והוספת זהות שולח שלעולם לא תשתמשו בה רק מעמיסה על ההגדרות.
מכסת הכינויים לכל תיבה היא 30 בחבילת Starter, 50 ב-Pro ו-100 ב-Agency, ואין כינויים בחבילה החינמית. לכן שימוש משמעותי בשליחה מכמה כתובות מתחיל בחבילה הראשונה בתשלום.
מתי זה אינו הכלי הנכון
יש שני מצבים שבהם שליחה מכמה כתובות נראית כמו הפתרון, אך אינה הפתרון הנכון.
כשכמה אנשים זקוקים לאותה כתובת. אם שלושה עמיתים עונים מ-support@, מתן זהות שולח לכל אחד מהם מוביל לכך ששלושה אנשים שולחים מאותה כתובת בלי תיעוד משותף של מה שנאמר. תיבת דואר משותפת שומרת את ההיסטוריה במקום אחד והיא המבנה הנכון.
כשהכתובות הן באמת תפקידים נפרדים. אם לעבודת הייעוץ ולעסק הצדדי שלכם יש התחייבויות שונות, רישומים נפרדים ואולי גם בעלים שונים בעתיד, תיבות נפרדות הן פתרון מסודר יותר למרות הצורך לבדוק יותר ממקום אחד. זהויות שולח מיועדות לאדם אחד שממלא כמה תפקידים, לא לשני עסקים שחולקים חשבון אחד.
מה הנמען רואה
לשם התצוגה יש משקל רב יותר מלכתובת הדואר עצמה, משום שרוב תוכנות הדואר מציגות אותו ומסתירות את הכתובת מאחוריו.
לכן תשובה מזהות בעלת שם תצוגה שגוי נראית לא תקינה גם כשהכתובת נכונה. היא נראית שגויה גם בשרשור אצל הנמען, שבו ההודעות הקודמות שלכם נראות כעת כאילו הגיעו מאדם אחר. הגדרה מכוונת של שם התצוגה בכל זהות אורכת שתי שניות ומונעת שורה של בלבולים קטנים.
הגדרה מעשית
כמה נקודות עולות כשמגדירים לראשונה שליחה מכמה כתובות.
- בחרו בכוונה את ברירת המחדל. זהות השולח שנבחרת בעת כתיבת הודעה חדשה צריכה להיות זו שבה אתם משתמשים יותר מכול, משום שהטעויות קורות בהודעות שאתם יוזמים ולא בתשובות.
- בדקו את שם התצוגה של כל זהות. זהות שמציגה את שמכם האישי בכתובת
noreply@היא חוסר עקביות קטן שהנמענים מבחינים בו. - בדקו כל זהות פעם אחת. שלחו הודעה לכתובת חיצונית, ודאו שהיא הגיעה ובדקו את כותרות ההודעה, במיוחד בכל דומיין שאינו מתארח כאן.
- התאימו את החתימות לזהויות במקום להשתמש בחתימה אחת לכולן. זה ההבדל בין מראה של עסק לבין מראה של אדם שמאלתר.
אם כל הדומיין צריך לשאת מיתוג עקבי בלי קשר לזהות השולח, חתימה לפי דומיין מחילה אותו באופן מרכזי במקום להסתמך על כך שכל אדם יגדיר חתימה בעצמו. הנושא מוסבר במדריך חתימות לפי דומיין.